מחיי המעברה 01/06/51

בתחילת חודש יוני 1951 הסתובב במעברת טירה הצלם ברונר טדי, מטעם לשכת העיתונות הממשלתית והנציח רגעים מופלאים מחיי עולי עירק במעברה.

יצחק חדד מלמד את בנו את אותיות האלף בית

בזמן שאשתו מכינה עבורם ארוחת ערב.

יצחק חדד מעבד חלקת אדמה קטנה בחזית ביתו במעברה.

מכולת שיתופית במעברת טירה המוכרת דגים, בשר, ירקות ומצרכי יסוד.

ג'וליאט יעקב קונה מצרכים ממנהל המכולת- חיים הופמן.

סנדלר.
עולה חדש במעברה.

שושנה רוטנברג, עובדת סוציאלית מטעם ויצ"ו, מייעץ לגברת עזר (azar)

לקחת את תינוקה לטיפול בקופת חולים.

מפקחי סניטציה ועובדות סוציאליות עורכות ביקורות תכופות במעברה.

בלה טיומקין, עובדת ויצ"ו, מלמדת עולה חדשה להציע את מיטתה.

מדלן חדד שוטפת כלים בברזיה משותפת.

משפחת חדד תולה בחוץ את הכביסה.

פקידת רווחה כותבת הפניה לעולה החדש מבגדד,

מר זילכה סברי, לקחת את אימו לבית חולים.

ועדת החקירה של האו"ם

".... בכפר טירה (טירת-הכרמל), נותרו גברים מעטים לאחר שחלק מן הנשים, הילדים והזקנים פונו מן הכפר על-ידי הלגיון בתחילת מאי. רבים מן המפונים המשיכו לעבר-הירדן.[1] כאשר נכבש הכפר ב-16 ביולי נמצאו בו 36 גברים שנשלחו למחנה שבויים ו-200 נשים וילדים שהועברו לידי העיראקים בשומרון. הליגה הערבית האשימה את צה"ל כי טבח 28 מן המפונים מטירה על-ידי שריפתם חיים. לדברי התלונה אירע המקרה בכפר לג'ון שבפתח ואדי ערה. עזאם פחה התלונן על "הטבח" לפני ברנדוט, ואף שלח לו את רשימת הנספים-כביכול. במהלך חקירת המקרה מן הצד הישראלי טען נציג משרד החוץ, יהושפט הרכבי, כי לא היו דברים מעולם, והציע שמשקיפי האו"ם יוזמנו לגבות עדויות בלג'ון ומפי השבויים במחנה השבויים.[2]
שני משקיפי או"ם, שוודי וצרפתי, שחקרו בתחילת אוגוסט 1948 "ניצולים" מן הטבח שהוצגו לפניהם בצידון מצאו בדבריהם סתירות רבות, והגיעו למסקנה שהדברים שסיפרו לא היו ולא נבראו. סניף דעת בחיפה השיג את העדויות ואת מסקנותיהם של המשקיפים מן החקירה. האו"ם לא הוסיף ללחוץ בעניין, וכנראה מצא שלא היו דברים מעולם.[3]
-----------------------------------------------------------------------------------------------
[1] סיכום יומי של ידיעות טנא/ע מ-26 במאי 1948 (א"צ, תיק 1/57/810).
[2] מכתב לאדאס אל שרתוק מ-13 באוגוסט 1948 (אמ"י, תיק 2426/11/חץ), מכתב הרכבי אל שרתוק מ-14 באוגוסט 1948 (שם, שם) ומכתב איתן אל מוהן מ-8 בספטמבר 1948 (שם, שם).
[3] העדויות ודו"ח המשקיפים מצורפים למכתב "ורדי" (יצחק רוז) אל דעת מ-25 באוגוסט 1948. כן ראו: מוריס, לידתה של בעיית הפליטים, עמ' 286. הספרות הפלסטינית הנוגעת לטירה מערבבת את טירה שבכרמל עם טירה שבשרון, וכך, למשל, הערך טירה באתר האינטרנט של אוניברסיטת ביר זית על הכפרים הפלסטיניים שנהרסו, משייך לטירה שבכרמל את ההתקפה הכושלת על טירה בשרון ב-13 במאי 1948.

מתוך ספרו של יואב גלבר
http://www.ee.bgu.ac.il/~censor/katz-directory/02-08-13gelber-chapter9-book-draft.doc